נגמר השעה מאוחרת ודי לאיזכור

כך מחליטים

עכשיו צריך לחשוב על הורוד

אבל איך?

כל המחשבות שלי נעוצות בסרטים

בספרים

בתמונות

בעדויות

ששמעו אוזני

כל שנה נזכור ולא נשכח

כל שנה אני לא מאמינה איך

אדם הופף למפלצת

איך מילוני יהודים נשרפו

ונקברו חיים

ואיך היו גם ניצולים

וכנראה שניסים בכל זאת מתרחשים

ולמרות שעדיין

עצב בלבנו אך תקומה בידנו