כמו בלי אזהרה08/06/2006 09:11 | יהודית מליק-שירן
כמו בלי אזהרה תחושת חנק באה ועולה. קיבתי כמרקחה עצביי משתוללים בסמבה מטריפה ואין לי אוויר.
פחד מוטרף שכמוך חשבתי שגברתי עליך. בא והולם במארב פתע לופת צווארי כנחש פיתון לא מאפשר לי לנשום.
בועות האוויר נלחמות על חייהן ותחושת קבס משתלטת על לועי אחיזתך מהודקת מכווצת אותי כמו סחבת רצפות אתה סוחט אותי בתאווה בהתרגשות לוקח את הצבע מפניי מותיר אותי ריקה מבפנים לכודה בקירותיו הלבנים של גופי ואין יותר סערה ואין בי חיים. |