יום ראשון בשש

אני הולך להתלבש

עליו עם כאפה

מצלצלת.

איך שהוא סובל,

אני רוצה להתנצל

בפני אשתו, המשתרללת.

 

אין לי אלוהים,ונשרף לי גם הפיוז,

הלילה,בשמים

יש כוכב אחד והוא נקרא עכשיו על שמי,

ערומים בתוך המים.

 

לא רואה ממטר אני ערס ואני גבר,מלמעלה,

רואה אותך בשקט אז תעוף מהעיניים,יאללה.

 

יש הרבה כבוד,לכל מילה שאני שם,בדרך,

קשרים מכל כיוון,ואני מלך השכונה,בערך.

טפשות רחוב לי יש ואני לא מתבייש,זאת אומרת,

שאני לא כמו בסרטים,עבריין אמיתי,צמרת.

 

הייתה לי אהבה,שנהפכה לאכזבה,ברחה לי

עכשיו אני חושב,שכבר אין מקום בלב,זה לא נורמלי.

 

אני שונא כבר את כולם,את עצמי והעולם-סובב לו

טיילת של הים,הוא מחזיק לה את היד, ואוהב לו.

הולך לישון ולהתעורר ליום ,גרוע,

נשאר רק להרגיש כמו אפס אלמוני,פגוע.