פוסע אט

ושוב אחמוק משבר

צועד כצל

בעול אגמע כל שעל

נוטר לבל

עייפו רגליי מלכת

תהייה באור רוחי

נודד אני בשקט

 

ואם ביום

סופת ברקים דורסת

מרקע אפל

יכסה כיפת הרקיע

אזי אקיץ מחלומי בייעף

היישר מבט

אל קצה מבטך

ובתחינה של רוך

שקטה שלא נשמעת

אל עולמנו

לחזור יחדיו לנדוד בשקט