כתבואת אגדים

מאת: שירת הים



על הנבל פורט עוד מיתר,
ומטביל הצלילים אל האופק.
אוויר הרים רועד על הים,
מלחש צמרות מפרש אל תורן.

תלם אחרון כבר כבה,
ונותרה אפלולית בצידי הדרך.
גרעיני געגועים נשאם לבבי,
כתבואת אגדים בכיסינו.

כה חרשו בריחי שערם
בשדות הימים ללא הרף.
שורשיהם שלובי זרוע בים,
מציתים ועולים חרש חרש.

והליל מאזין בלי מילים,
ויונה חרוצה מבטה מחוננת,
יפעת צבעיה בכיפת שחקים,
נותרה בלבי מזמרת.

והבוקר עמוס עיר וגן,
ופורש מרבדך אל התכלת.
טעם ניגון שפתך נאסף,
וכבשה קטנה בהר אובדת.

ונטבול בנהי ערגה חסומה,
עד אשר תצמח שוב רקפת.
נעש נא שיר חלום לאגדה,
אל ערש אהבתנו הנמשכת.



21.02.05©

שירת הים