אהבתי את הפשטות בה הוא נוגע בספרות בכלל ובשיחה בפרט. המושגים שלו נהירים ובהירים לכול.

הוא - העם! לא מתחסד, לא מתייפיף, חי את העם על כל גווניו.

 

מאוד אהבתי את טכניקת "הכתיבה הרזה". במקרה של "אלנבי", פשוט נכנסים בבום אל המציאות הזו הרוחשת קומה אחת מתחתינו. גדי מכניס אותנו אל החיים האלה בבת אחת, מבלי לאפר את הרגע בשלל תפאורות, ובכך מאפשר לנו לא להתחרט על הכניסה לעולמם של גיבוריו. הוא עושה זאת מבלי לנסות להתחנף אל הגיבורים שלו ובוודאי שאין כאן ניסיון למצוא חן בעיני המבקרים, שממילא טוענים שהכתיבה הרזה איננה ספרות.

 

את דיעותיו הפוליטיות, גם אם אינן דומות לאלה של מי מהמקשיבים לו, מובאים בנועם ומובעים בדרך תרבותית, שמגרה להקשיב לו עוד ועוד.

 

תודה לך, גדי, על המפגש הזה, בו נזדמן לי להכירך מקרוב!

 

תודה לך גלי גלי חברה שלי הכי הכי, על המפגש המרתק הזה!

 

ותודה גדולה לדויד סמוכה על הטרמפ.