אֶת שִׂמְלַת נְעוּרַי לָבַשְׁתִּי –

שִׂמְלָה אֲדֻמָּה מְנֻקֶּדֶת –

אַךְ  שָׁבְלָהּ מְלֻכְלָךְ,

צִבְעָהּ דָּהָה עִם הַשָּׁנִים

נְקֻדּוֹתֶיהָ אִבְּדוּ מֵחַיּוּתָן.

 

וְאַתָּה מַבִּיט מִזָּוִית הָעַיִן.

אוֹמֵר שֶׁהִיא יָפָה כְּתָמִיד –

וַאֲנִי כְּבָר לֹא מַאֲמִינָה.