זמן מה שאייני מאזינה לקולות

הדממה.

קול הגשם הטופף על חלוני

מעביר בי צמרמורת עזה של געגוע.

כבר שכחתי מה יכולות טיפות מעטות

לגרום לליבי הגועש.

 

ושוב, כדרכך בקודש

ברגעים הפרטיים האלה

אתה מתמיד להיות בזכרוני

כל דקה שכוחת אל

מלאה בך.

 

אני יודעת

שעלים עוד ינשרו

ימים ולילות יעלמו

שפתיים יטעמו

ועיינים ידמעו.

ואתה

תעלם בקולות הרוח

בדיוק כמו שבאת.