למה שקטת ארץ?

למה אינך פוצעת פה?

גבעותיך כבושות- ללא עץ, ללא פרח.

ואת שקטה, למעט הרוחות.

 

כמה עלובה זקנתך.

כמה דלים הם נופייך.

תלייך תלי מלחמה- ללא עשבים.

סתמת את פיך. נדמת.

 

ומה אמרת לי ארץ?

כבר שנים שאלי לא דיברת.

והוודיות שלך צחיחים- מלאי זבל.

ולמה? למה את שקטה?

 

לפנים דיברת ארץ.

אמרת לי מילים מילים.

והירדן הוא זורם כזרם הזרע והשתן.

תדברי, או תנצרי לשונך לעד