מן השיכון גררונו אל הקיבוץ

אני שמעון מנחם וגיורא הקטן

וציפי טובה דליה ותמר הקטנה

הפרות בירכונו לשלום ושרו

ארץ זבת חלב..חלב חלב

אבי ואמי נכנסו לאוהל לחלום

שמעון דהר על עז אדומה

מנחם וגיורא הקטן שרפו

את הרפת...

אבא התעורר מן החלום

אחז בקיבוצניקית וברח ללא שלום

ציפי טובה דליה ותמר הקטנה

בכו ובכו מצאת החמה ועד צאת הנשמה

אני הצצתי לגברת צעירה

ששרה בקולה המרטיט

כשפיסלתי גופה בטיט

חייכה תחת שפמה

אל עבר חקלאי פיקח

שחיפש בשדות את המוח

פתאום החלה לנשוב הרוח

אבי שב משדות ניכר

נשכב על הדשא ונחר

יוון שוב אתמול בערה

הודיעו בחדשות בכל שעה

שרפתי את העלטה

בעשן סיגרייה

ריח החציר החזיר אותי הבייתה

אל ריחות השווקים

אל ניחוחות פחי האשפה

אל עשן המכוניות הצח

אל איומי הגרעין מאירן

לרעש המרגיע של השכנה

עת מכה היא את בעלה

באלה...מאהבה כמובן.