הנה העט ביד,דף נייר בודד מחכה לאות,

אז אני הוזה רוצה לכתוב,רצות המחשבות.

נו כן על מה רציתי לכתוב,לא נו באמת,

כל כך הרבה נושאים איתם צריך להתעמת.

 

על מה אתה חושב אבא,הבת שואלת,

השירים שכתבתה יפים היא מתעקשת.

העט בידי מחייכת,אז מה עכשיו שיכתוב,

המחשבה נודדת,לכתוב שיר שיתחיל בצהוב.

 

כי צהוב זה אור,זה הנר,זאת מנורה,

זה בוקר,זאת החמה,זאת הקמה.

אני בא לכתוב,העט מסרב לנבוע,

חוט המחשבה נקטע,ממש מזעזע.

 

אז מה לא אכתוב היום שיר חדש,

שיר שיביע תחושה של משורר מותש.

על שיר שניסה לכתוב,שיר שלא נכתב.

כך חלפו השעות, הימים,מה יהייה עכשיו.