היינו צעירים

חלמת חלומות

הייתי צעירה

שבויה בהבטחות

 

חיינו זה לצד זו

לא מעט זמן

סלחתי תמיד

עד שעזבתי

 

בכית שאחזור

מרוב כעס לא סלחתי יותר

אתה הלכת לדרכך

ואני לשלי

 

לעולם לא שכחתי אותך

וחשבתי שאהייה שלך ואתה שלי לנצח כמו שהבטחת

בכל תקופה חיפשתי אותך

כל פעם שהיה לי רע האשמתי אותך

 

עברו עשר שנים

מצאתי אותך

אתה ,עם אישה חדשה וילד

ואני?עם אותה הרגשה של החמצה ולבד

 

עשר שנים שחשבתי שלא משנה מתי

לא תהייה לך אחרת מלבדי

עשר שנים

 

איך עשר שנים משנים אדם?

למה אני לא השתנתי ואתה כן?

עליך רואים שעברו עשר שנים

ועלי?כאילו עבר יום.

 

אני מרגישה כמו צוענייה

שעברה כפרים שלמים

חצת יבשות

ועד שהגיעה למעוז חפצה

הדמעות לא היו משמחה

 

תגיד עליי שאני משוגעת

או אולי טיפשה

 

בשם האהבה קראתי לך

בשמה של הכנות אני נעזבת

 

לא כאב לי לאהוב אותך

כמו שדואב לי לדעת שגם אתה אותי

 

עשר שנים מחיי אדם

אין מחיר ואין ענישה על גניבה של לב

עשר שנים של כנות עדיפים על חיים בשקר