כבר שנים
על גבי, משאי כבד
משנה לשנה
המשקל פוחת
לנתב בין הר וגיא
במהופך!!
ואני,
כמו זחל
לבן וחיוור,
שניים שניים - לא עליתי
ובצלם גם אנוכי
נבראתי.
באויר עומדת
מ ס ת ל ס ל ת
לרגע נחה
ושוב
רוקדת
א ך
ל
כ
ו
ד
ה
בתוך
מבנה הנדסי
מנצנץ לכל קרן שמש.
אתה -
בפינה ממתין בסבלנות
לא מוותר
צחוק לעגני
ועיניים גדולות.
גם בניתוק
את הארס ממשיך להזרים
בכוחות אחרונים אני מנסה להשתחרר
וזה
חודר חודר
ח
ו
ד
ר
נ ח נ ק ת

טרנטולה