ימים אחרונים....10/06/2010 16:56 | -ורד קוצני-פרחים שלא פורחים,
כמיהה לעוד.
לא רצה ברחובות העיר,
טמאה מעצלות.
אין מי שירדוף,
אין לִמה.
רק קוצים צמחו,
ביניהם אין דבר?
עננים של פסולת,
רגשות מתכלים.
ניצוץ של תאווה,
רק תתנו לה, תנו.
היא לא מוכנה.
סדוקה, מטאטא בפינה
תתחילי במסע לשכתוב החלומות;
תקווה שבאה והולכת,
אבל הטיפות תמיד יזכירו
הו זיוף שלי, כמה שגדלנו.
ילדה? רק ילדה.
כמה גדלה? שתיקה.
מה היא רוצה?
להבין; מה מאחורי האחיזה?
חוטים מזופתים, גופות לא הספיקו להצטבר..
היא בסדר. כך נראה; שאנשים רואים.
העיניים ריקות מצחוק, אמת.
ואם יגיד ששלו, תצעקי חדל.
מפלצת. אבל רק ילדה.
ילדה, את עוד תכאבי.
כבר אין דמעות, רק נשימות כבדות.
זה בסדר, הן מלוות בהקלה. זמנית;
אולי אין עם מי לדבר. הכול נשאר אותו הדבר..
שינוי מצריך ויתור.
וזה לא מתקבל על הדעת.
דיכאון ישרה בגופי
תמיד, כלוא
שם חלומות
נולדים, וסיפוק
מוצא דרך
להתבטא.
תשתקו אתם
נהנים. אז
תשבו ותצפו
במופע מעורר הרחמים.
רק דברים טובים
באים לכאן..
תפסיקו, לדאוג
כי תשובות זה כל העניין
אבל שאלות צריך לדעת לשאול. |