עד אור הבוקר

13/06/2010 18:32 | עליזה ארמן זאבי

חולות קיסריה,

רצועת חוף הזהב על שחורותיה,

באופק דועכים אורות שדות ים.

קבוצת חברים מגיחה בחסות החשיכה,

נופלים שדודים איש על צוואר חברו,

חובקים חמימות כמוסה של שנים.

השעות נוקפות מסביב למדורה,

הרוח פורע שיער מאפיר,

הזמר סוחף לא תם.

שבים נוגעים בפריחת נעורים,

מתרפקים בעקבות ימים אבודים.

קרני שמש ראשונות מבצבצות מבעד עננים,

הלב... מבקש עוד.