סימטאות הלב16/06/2006 17:01 | lianaפרסה מוּל עיניה את החיים כמניפת טווס. ססגוניות הן הנוצות ויפות ואת מהוּתה מאשרות נוצה אחת נשיות השניה אהבות השלישית צער הרביעית כאב והחמישית שמחות השישית אבדנים והשביעית מְדָנים וכל נוצה מספרת את החיים, כבשיירה עוברת. על "אלוף נעוריה" על זה שנפל בקרב, וזה שבגללה דַאָב, האחד שאהבתו שלח וההוא שֵחַרך, על אחד שחמס נעורים על האחר שהביא יסורים על האחד שגזל נפשה והאחר שחשק בגופה על נדודים בניכר ועל הקורות - בארצות רחוקות על שמחות על הישגים ועל לידת צאצאים וכאב על אבדן הורים נודדת במרחב ובשובל זהב חולפת כשביט בשמי החיים, מפזרת בנדיבות אבק כוכבים. מסרה לאדון זמן כתובת נמען, אותה קבעה בסימטאות הלב. ושם, במחוזות הכאב חיפשה מסתור מן הצינה ומן הקור, וכמו ציפור נקשה במקור על דלת לבך - ובתחינה ביקשה לפתוח הסְגוֹר. |