רות

22/06/2010 20:55 | אושרדור

רות מאת אושרדור

ובעת בדידותה בצר לה עצובה ביום קיץ לוהט ביקשה ניחומים ממכר לה את נפשה מיגון למלט רק חמות הותיר המוות לב רחום וכבד מהכיל עת עיני זרים יביטו ומאחור ילכו רכיל הביטי שוב אל תוך עינייך היפות כריבוא פנינים יש תקוה וגואל לנעורייך כזרעים שבתלמים הוא ילחש באוזנך כל ליל רות יפתי כל אושרי הוא אישך וגם בן חיל וליבו עז כארי .