ילד, התבונן על עולמך, על חתול וכלב.

בלילות דמעות זוגלות מבין עיניי,

ילד.

במחשבות עליך שאינן פוסקות, ואכזבות-

לא אשקר. האמת חורצת גורלות.

ילדי שהיה קטן.

 

וגם אני איתך על שפתות הקץ הבא.

בלילות תהום צועקת שאתה בא.

עורך ילדי.

ועורך כאילו נשר בצאתך אל העולם.

ואתה, עם מבט יודע הכל, הכל.

מה אתה יודע?

 

ציוויתי כי תגיע, ובראתי את עולמך.

ואני אינני אלוהים, ולא אמרתי.

לא אשקר.

אך אילו הייתי, הייתי חורץ ההרים,

הייתי נשכב נחלים, רק בשבילך.

אבל יודע אני, אין נס.

 

ומה מעיק עליך קטן? מה חסר לך?

העולם קטן, ואתה קטן יותר.

מתוק.

ואם היה זולג דמי, ודמי אימך, ודמי אחותך?

ואם היה זולג דמו של העולם כולו?

אין בעזרך דבר.