|
על כר דשא רענן פורשת שמיכתי
בבוקר רווי טללים.
על כר דשא רענן מניחה ראשי,
מתבוננת בעננים משייטים.
שטה ספינתי הרחק בשמים כחולים,
נודדת למישורי אינסוף.
על ענן אחר רואה אותך חולף על פניי,
אני מנופפת לשלום.
הענן נעשה כבד,
ממטיר טיפות קלילות.
עם התחזק הגשם
צונחת ופניי לשלולית בוצית במיוחד,
תמיד אהבתי להתלכלך בבוץ,
להכין כופתאות ולזרוק רחוק.
לפתע תחושה לחה על פניי,
פוקחת עיניי וגוש פרוותי מביט אל תוך עיניי
ואני מחייכת, טוב שלא סימן אותי בנוזל אחר. |