שירה על הדרך

והיינו ברוטשילד, כמעט
מתהלכים יד ביד בגאון
כשנשקת לי השפלת המבט.

איך ארכן למצחך להטביע
ואדע - גם תהיי אחוזת שכרון
    שפתך לא תיגע בגביע?
איך אפעם ליפי זהרך
ואדע - גם אכרע כמוצא אחרון
לעולם לא תהיה לי ידך?

ימינך בשמאלי ארוזה
את היית אחוזת שגעון
בבטני הבדידות אחזה.