מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי אַחֶרֶת15/07/2010 16:30 | מרגלית בר-צביבּוֹא אָהוּב לַטֵּף אֶצְבְּעוֹתַי בְּעַיִן מְאֻשֶּׁרֶת עַל רֶקַע עֵצִים שְׁקִיעָה אֲדַמְדַּמָּה נִפְרֶדֶת מִיּוֹם לַח אַתָּה תִּקְטֹף לִי וֶרֶד אָדֹם מֵהַגִּנָּה וַאֲנִי אֲחַיֵּךְ לְכִוּוּנֵי גּוּפְךָ אַרְבַּעַת כִּוּוּנֵי אֲוִיר וּשְׁנֵי לִבְבוֹת פּוֹעֲמִים. אוֹמְרִים שֶׁזֶּה עוֹבֵר עִם הַשָּׁנִים יֵשׁ שֶׁפּוֹזְלִים אֶל הַצְּדָדִים אֲנִי אוֹחֶזֶת חָזָק בָּנוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נֵלֵךְ לְאִבּוּד הַיַּחַד הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתָנוּ יָפִים . צַלֶם אוֹתִי כָּךְ רוֹקֶדֶת רְגָשׁוֹת לְפָנֶיךָ חֲשׂוּפָה כְּאוֹתָהּ מַנְגִּינָה כְּסֹמֶק מְבוּכָה רִאשׁוֹנָה , כָּךְ אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי לְגַמְרֵי שֶׁלְּךָ מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי אַחֶרֶת . |