ימיה19/06/2006 12:58 | יצוק
כורעת כיולדת על חוף
מצרפת צירופים ומשחררת,
כאלה במרומים,
פוסעת על החול
מטביעה בו ימיה
בכנפיה הרוח תיקח
למקום שהערפל בו נגוז
ואולי לא
מתירה צרורות שהונחו על מפתנה
כדי לארוז מחדש,
את שהותירה
הטמינה במגרה
בחדר צדדי
לזמנים בם
תציץ בו, תשקע בו
תתעורר אליו
תצא איתו במחול,
מלמלת אל סיר הרותחין
במטבחה הקטן מילים ללא פשר
מוסיפה מלח, פלפל וכרכום
בוחשת בכף עץ
ככוהנת במקדשה,
כהכנה לתבשיל של אמצע הלילה
כשיבואו אורחים לא קרואים
מסדקים, חורים ומחלונה הפתוח
להבין את פשרה
והיא מאפשרת, חובקת, נושמת
|
| |