פעם, מזמן, כשהייתי קטנה
קיבלתי חתול לבן מתנה
חתול מתוק עם זנב נהדר
אהבתי אותו - יותר מכל דבר
החתול היה בעצם, די לבד
כשיצאנו מהבית - הוא נשאר לו בדד
ויום אחד החליט למצוא חבר
ובדיוק על זה אני רוצה לספר
היה לנו בבית שעון קוקיה חום
מכל צדדיו היה סגור וחתום
אך היה לו חלון אחד מקדימה
דרכו הקוקיה יצאה החוצה ונכנסה פנימה
כל שעה היא יצאה בלי בילבול
עד שפעם אחת ראה אותה החתול
הוא חיכה וחיכה עם הרבה סבלנות
הסתכל על השעון - וארב להזדמנות
וכשיצאה הקוקיה בבוקר - היא עוד היתה מנומנמת
הוא זינק עליה בלי שום הודעה מוקדמת
ופתאום - החתול לזאת כלל לא ציפה -
הוא והשעון - עם הקוקיה - היו על הריצפה!
המחוגים הסתובבו כמו משוגעים
הקפיצים הזדקרו לכל הכיוונים,
והחתול המסכן כה נבהל - זה נכון
שהיה לנו קשה להוריד אותו מהארון!