שיר מחאה לתוך עולם של קרירות

בוכה לתוך צנצנת בוכה ולא שומעים
אוסף כל דמעה ודמעה שנוזלת בפנים
מרגיש בתוך אבק של רגשות 
 רוצה ללכת לתוך ערפל של מדינה שהיא אחרת
מדינה שמבינה את צרכי האנשים
מקפיא את הדמעות מגיש אותם לנשיא
מבין זאת הדרך מבין שזה הפתרון
אם לא בוכים לא משיגים שום דבר
ההליך הדמוקרטי מזמן לא קיים
מאז ההתנתקות שהייתה לפני חמש שנים
ששם היה עריץ עכשיו הוא כמו עציץ
ההליך איבד את כל הטעם
מסתכל אל המראה כבורג קטן במערכת
כבר 25 שנה שאני חי
לא מבין איך המדינה הזאת עוד קיימת
שיר זה הוא שיר מחאה לתוך עולם של קרירות
הרבה ימים אח שלנו כבר שם
 אני שוכר דירה בתוך בועה של קסמים שמתנפצת
כבר שבע שנים או שמונה שנים
אז כן אני בוכה לתוך צנצנת בוכה ולא רוצה שישמעו
כי אחר כך יתנו לי רחמים
אני אישית רוצה שהדמעות שלי התאדו
ולא ישמרו כמו בבית הקודם
 כי הבנתי שככה זה לא עובד 
מוזר שזאת מדינה מאוד חמה
ומנהלים מאוד קרים
אולי תחיו בתוך קופסא, אולי תהיו בכלל קישוטים
מלאי עניבות ואיפורים
מרוב איפור לא רואים את הפנים
מלאי צביעות, מלא חן מזוייף
צריכים להסתכל עליכם מגבוה
כדי לראות מה אתם מרגישים
חנוונים למניהם רוצים להתצטלם איתכם ולהתגאות
רק בבחירות אתם מעיזים לצאת מתוך הכונכיה
כדי שיריעו לכם
ושוב אני אגיד
 נכון אני כבר הפסקתי לבכות
הפסקתי להיות כבר מי שאני
הצנצנת נשברה ואיתה גם הקול שלי
כבר אין דמעות אין מי שיאדה או ישמור
"השלום שבוי בתוך מלחמה של מחירים"