עד לסף דלתך.

20/06/2006 15:08 | מאיר אש
הרוח נשאה אהבתי
בין יבשות,ורגשות.
הרוח נשאה דמעות
מתוקות,אוהבות.
עד לסף דלתך באו
ודלתך סגורה נצורה
אין בא ואין יוצא
ואהבתי עדיין משוטטת
במרחבים
אותך מחפשת
בין הרים ושבילים
נוסקת לשמים
ולעיתים שוקעת,
בתהומות של מים.