בחיינו

וידעתי גם ממך עוד יבואה
סלסול הבלים עד אין קץ
בליבי הנושא כל טורח
השומר לך מכל פורץ
וידעתי פיוס גם יופיע
בזוכרך נשיקות האתמול
וליבי בתוכי יתמוסס לו
וכנחל אשכח את הכל
אז תבואי אלי מחויכת
עטופה עדיים ובשמים
ונשכח את שיח רוגזנו
ונהיה שוב כשני עלמים
הן אמרתי לך פעם הכעס
נאה הוא אם לא מגזימים
אך אם רב הוא ואין עוד יחס
עצובים ומרים הימים
עתה יין מזגי לשנינו
לחמם יצוענו הקר
ונסיים הבקבוק לחיינו
היפים מכל חפץ יקר.