בלרינה מסתובבת סחור, סחור

קוטפת לה טיפות של ירח.

שלמות בכל פיתול,

וחן ערטילאי מצער;

 

מוזיקה מכשפת,

היא לעולם לא תפסיק....

כי גם הלילה,

יבוא שקט של גאולה.

 

 

זו לא הזכוכית שעצרה את המנוס,

היה זה צלצול החצות. בחזרה

לקופסה.