רק הוא21/06/2006 22:24 | נופרבשמלה שחורה הדוקה עד כאב היא תנוח למרגלות הספסל הנטוש , הדהוי , המכוסה עלי שלכת נבולים. ובמכחול שבור היא תצבע ענני חורף אפורים בתכלת לילך ושני . היא תקדיש לו פעימה , פעימה ולו האחרונה שנותרה בה . ובצנצנת שקופה משפיות היא תנצור זכרונות , חלומות ומה שממנו נותר בה. כי רק הוא יכול לשמוע אותה בשתיקתה ולדעת אותה בזעקתה . רק הוא. |