מסכות// ה. חניתה הלוי16/08/2010 16:00 | ה. הלוי חניתה מסכות// ה. חניתה הלוי
עמדתי מסמרת למדרכה,
ברחוב הראשי שעות רבות.
הקרנבל הגדול הלך, קפץ,צחק,
בכה,שר את עצמו.
פעם ליצן, שד,ירח,ונוס, רקדנית,
ברונית, חתול מילל, אריה שואג.
מסכה ועוד מסכה הביטו בי,
הולכות הלאה.
שמעתי צעקה ועוד אחת,
אני בנו של אלהים.
לחיים.
כל הערב שנכנס ללילה עמדתי נשענת
למעקה הצמוד לכביש.
המתים הולכים ליד המתים,
שרים בשבעה קולות
עם לווי מוזיקלי.
רציתי להיות חלק מההוכלים,
להצליף בזנב, להתגלגל בבוץ.
לקפוץ למים, לרקוד.
לרקוד עד הפרח האחרון.
להיול.
אבל אני עוף חול הפוך,
בקומדיה דלה ארטה,
מנסה לדבר בשפת חרשים אלמים
לספר לכלב שהפך לחתול
שהפך לשטן, שהפך לליצן שחור אדם
היורק אש בפניה של מסכה לבנה.
מחר תזרח השמש עם ובלי אינטרנט. |