ואיך אותך אשכח,

ודמותך, כמו פצע שנפתח,

וטבעתי בים המחשבה, ובזכרך,

וסירבתי לסגת, כי זכרון, גם אם כואב, משאיר אותך בחיי,

כי ידעת אותי, ונפשך חקוקה בליבי,

ועד יום מותי,

היית ותישארי, פס הקול של חיי.