באווירה פסטורלית,ציפורים שרות לי מנגינתם,

יושב וחושב על הבריאה,עד שנוצרתי אני האדם.

כמה חתלתולים רצים אחרי לטאה שמשילה זנב,

כמה נפלא אותו חלק מתפתל מציל חיים עכשיו.

 

יושב  וחושב לפתע זוג נחשים נכרכים בריקוד,

הם מזדווגים בסחרור,נעצרים יחדיו כמו עמוד.

הכל מול עיני,אלה הם חוקי הטבע,כיף החיים,

האדם זומם כל הזמן, איך כיצד להפר חוקים.

 

יושב וחושב היתכן שניני בעתיד יהיו זומבים,

בני אדם שנולדו בעולם החי להיות מתוכנתים.

הכל כדי לשמור על החוקים,לתת כוח לכוח,

אז מה השתנה,העבדות לא חלפה עם הרוח.

 

הכל כל כך יפה, הנה גשר לרכבת ישראל,

הכביש המהיר ממולי,אז מה רע אני שואל.

כלבי קשור לעץ הלימונים,התוכים בכלוב,

החתולה מיללת, הבטחת שלא תפגע בזבוב.

 

יושב וחושב לאיזה מין אני שייך בעולם,

איך לשפוט את כל פשעי בני האדם.

לפתע דו קרב בן שתי חפושיות זבל,

נקבה חכתה למנצח שאותה הוא יזבל.