בן שמיים לעננים,יושב לו סתם כוכב,

מרחף בן העבים,מסתכל על המרחב.

אי הנה תל אביב, רחוקה מירושלים,

כמו אותם העננים,רחוקים מהשמים.

 

סתם כוכב, שירד כמו מלאך לשרת,

מה זה שובב,לעיתים עולה גם יורד.

אי הנה הכנרת, יש  עוד מתרחצים.

לא יכול להיות,הרי אמרו שאין מים.

 

אט אט התחוור,שהכוכב אינו כוכב,

סתם טיפת מים,ששטה לה על עב.

כמו כוכב נוצץ,שולחת היא קרניים,

לכנרת,לחיפה,לתל אביב לירושלים.

 

רציתי לכתוב על סתם כוכב בשוליים,

רציתי לתת לו חשיבות כמו טיפת מים.

סתם כוכב שמחכים לו מידי שנה בשנה,

כמו אותו יום כיפור, אחרי ראש השנה.