קצת ברליינטין בשיער,בלורית חצופה לפנים,

מסדר את הצוארון גבוה,מתיז בושם בפנים.

מכנסי פדלפון,נעלים מוקסין,מהדק את החגורה,

מי זה בראי מציץ,זה אני לפני שנים,לפני החופה.

 

תראו יש לי פאות עד הסנטר,תמיד בזמן לא מאחר,

עוד מבט לראי,קריצה של גבר,הופ למעלה מנתר.

זאת אני הגברת,וואי איך הזמן עבר,לאן אני ממהרת,

הראי לא השאיר לי מזכרת,היום אני נראית אחרת.

 

מי זה בראי סבתא שואלת,סבתא זאת את ולא אחרת,

אני,אני לא זקנה כזאת,גם גם אני באמת לא זוכרת.

אבל אבל זה אותו ראי מלפני הרבה הרבה שנים ,

איך הוא לא השתנה,איפה הוא החביא את הזמנים.

 

סבתא גם אני לא רואה את עצמי בראי כמו פעם,

יש לי גם שיער שיבה,תסתכלי בראי,חזיז ורעם.

מי זה בראי הזה,איפה הבלורית שהייתה באופנה,

איפה הקריצה הגברית,בראי לא נשארה אף תמונה.

 

מיכאל מן זה בראי ,הבסר מה הוא רוצה ממני.?!

מיכאל מי זה בראי,תראה מה הוא רוצה ממני.                                                              שלכם סבתא שרה.