מגדלית29/09/2010 00:49 | Ben-Coישבתי כמגדלית והזמן לא עובר מחכֶּה אני לזה שיבוא לבקר והשׂיער הארוך את החדר ממלא והלב ריק מתמיד כה גבוה מגדלי עד עננים מכסים תוגתי עוד אשב על אדן החלון ואביט למרחק לגבר חסון בוא, טפס על שׂערי בוא ומלא את חדרי אמנם אין הוא מגיע ואין כל נפש באופק אליו אביט עד אשר ליבי אותי ימית |