נמשך לאדום
כמו פרפר לאש
מבין את הסכנה
אך נשלט כמו חייל על שולחן השחמט.
האם זו בגלל הפעם הראשונה ההיא?
האם זה כוחם של השנים?
האם זה געגוע למה שכבר לא יחזור?