ביום סתיו בהיר,אספתי בעצב עלים שנשרו,

זכרונות ילדותי לימים כה יפים שלא ישובו.

הייתי צעיר אוהב בתום את אותה המלכה,

אהבה תמימה,ליופיה של ילדה כה בהירה.

 

פעם הייתה מלכה ,אחריה פזזו כל הבנות,

אנחנו הבנים הערצנו אותה,חלמנו בתיקוות.

אולי יום יבוא היא תיקח אותנו תחת חסותה,

השנים חלפו ביעף,התפרקה לה הממלכה.

 

ביום סתיו בהיר פגשתי את אותה המלכה,

כמו עלה של סתיו שנשר,כך היא התכערה.

מה עצוב היה יומי,לזכור את אותה הילדה,

פעם הייתה מלכה,היום לא יכולתי לזהותה.

 

גם הבוקר אספתי עלים שנשרו מעץ התאנה,

עץ שפריו מתוק,ערום הוא ברוב ימות השנה.

זכרונות צפים על אותה ממלכה שהתפוגגה,

היום אשתי היא המלכה היפה הנאה הטהורה.