סופר את הכאבים06/10/2010 08:15 | יצחק אורזה זמן
זה זמן רב מדי
לילותיי מוליכי אש וחרון
עקבות טנקים חרוטים בבשרי
דם
המדבר צועק מגופי
כמו אומר,שובה
מנחת דמים
אתה לי
ידיי חשופות וריקות
ברזל בי
צועק האובדן
מנתב בכי בשברי קשר
אותות
"רות"
מת לגווע
"עבור"
קול כלה ונמוג
קורא
"אחי" אחיי
הולך ומתרחק
"בני זונות"-אני 2 (ב)
אני מת אני מת
אין מושיע
סכינים בקולות שופר
בוכה האדמה
לא בשורה,לא נחמה
פצע
צבעי מלחמה
אלפי עיני כוכבים זועמות
סתו לא מנוחם
אוקטובר ארור
עדיין מסע
אני עוד כאן
סופר את הכאבים
מנה,מנה
כולנו כאן
דפינו רחובות כואבים
נשראנו,
לא נוכל להימלט
בנו
סימני שריפה
לנו-
שתיקה ועוד שתיקה
עוד מעט
עוד מעט
כבר לא נוכל לדבר
גם עם המתים.
כול הזמן אוקטובר -לא נסלח. |