הזיז את הוילון, אפתח לי חלון,לראות עולם,

הנה זוג עורבני כחול,מקפצים להם על סולם.

מתחילים בחיזור אהבה,הזכר מלא תאווה,

צבעים בוהקים בכחול עז עם זריחת החמה.

 

זוג ירגזים מנערים גופם מתרדמת הלילה,

החולד חומק במהרה חזרה לתוך המחילה.

התן אומר שלום,הלילה לא תפס תרנגולת,

אשתי היקרה יצאה לקניות בוקר במכולת.

 

רק היונה נלחמת על אדן החלון בחורמה,

לא מוותרת על שעל,תוקפת גם ללא סיבה. 

בחצר הרבה עצי זית עמוסים פרי לעייפה,

החתלתולים משתעשעים בעכבר בגינה.

 

חתול מילל בקול,קורא תיגר לכל חתולה,

רק כלבי השחור מנמנם לו בתוך המלונה.

השמש שולחת קרניים ארוכות לחבק עולם,

מול חלון נפתחים חלונות רבים לבן אדם.

 

בלי וילון, רואים איך מחלצים מבטן האדמה,

בלבנון המן מופיע בנאומי אימה מעל הבמה.

אי שם בצפון קוריאה,רגליים חשופות לבעיטה,

בכל מה שהעולם הנאור,מציע בחלונות הגלישה.