פראג יפה.

 

עתיקים בתיה ,

גגותיה אדומים,

צריחיה נושקים שמים.

 

ואני מביט בה, נשבה בקסמה.

 

מחר אשוב ארצה.

אל החום, הלחות והבשורה המרה:

אמא חולה.

חולה מאד.