עונות23/10/2010 21:16 | thebeeמבין טיפות הגשם באת אלי שקט מסכי ריסיך כולאים אפלה קרירה כטבת וקילפתי ממך זיכרונות דבקה בך כעור פרחנו עם האביב מותירים בגבנו הקור להטנו את חיוך השמש בערנו שקיעות על החוף אך בין קיץ לסתיו התארכו השתיקות כובדן כחמסין של סוף השלנו איש רעותו כעלים צפים על הרוח עירומים חסרי אונים מותשים מכדי לנוח באת אלי עם גשם ריסיך ככסות גורלי נותרתי. גבך מתרחק נבלע אל בין הצללים |