מחשבות על הכל ועל כלום

26/10/2010 19:53 | אור ירח מכושף
רגע נרגן שבו העולם עוצר מלכת
נשבר לרסיסים מול דמות נעלמת
ודומיה שחותכת את האוויר
בשריקה רועמת של אי הבנה
פיתול מסוכן לרגלי צוק ותהום
ואין פניה אחורה ואין מנוסה
אין דרך להחזיר את מה שהיה
ולתקן את העוול שנגרם
ונותר רק לצפות בחוסר מעש
בשברי התגמול מול מחפשי התשובה
אלא אם...אלא אם אקום
ואנסה לרכך את המכה
עיניים דומעות בשקיעה הנוגסת
בצווארי החשוף מול כתלי הבריאה
והדממה...כן היא רומסת
את ההגיון והבינה
ולהט רגעי,ארעי
שחולף כמו החולות בשעון
די במהרה נהפך לאבק
לחלקיק של אטום בתוך המערכה
ואני?אני עוד בוהה בחלל הריק
מנסה להבין את פשר המילים והדברים
 
 
26\10\10