שתיקות ההר

שתיקות ההר

כשאני מביטה אל ההר
אוספת אל תוכי פירורי שעותיו
וערב מדמים צובע אמירי הברושים
חשה אני בשתיקותיו.

שתיקות ההר המאפיר
כאופק שצד לו געגוע
מערסל עיניך בגופי
מתכרבל היום כתעתוע.

בלבי גזרתי שתיקה
להיות עם עצמי
עם מילותיי המחזרות
המופרות מעומק הדממה
החודרות מהלב אל הנשמה.

והייתי אני בסיגוף עצמי
נודדת בין המילים והשתיקות
מוחלת על אטימות ומועקות
והייתי אני
                  החמלה,
                  הפיוס,
                 הנחמה,
                 האומץ,
                התעוזה.

והייתי אני השתיקה -