מהרי הלבקן הגיעה אליי

נעה על מחצלות ניכר

הדמעות נסעו להן מכאן

אל גבול כורדיסטן

הביאה היא עימה חיוך

של תייר אובד עצות

בבית חרושת למצות

שאינו מרגיש שום שיוך

לברית המועצות

והייתה גם ההיא מהפרסומות

שפגשתי לפעמים בחלומות

בחלונות ראיתי פני זקנה

שגיהצה פנים במראה

וראיתי גם שקע ללא תקע

המעביר בי רטט וריגושים

היו פעם ימים היו פנים

געגוע לגבות של דולצין

וזיכרונות ילדות מתימן

איך היינו יחפים על חוף אכזיב

אפילו בגשם שירד באביב

ריחפנו על מחצלות מזכוכית

מבטנו נעוץ בחלון השכנה

המתפשטת מול הלבנה

והיא צהלה ושמחה

והייתה ידה נוגעת ברגשותיי

גופה נוגע בגופי

הזיות בראשי סביבי חזיות

והייתה היא שלימדה אותי