בורחת
הכי רחוק שאפשר
גומעת קילומטרים פנימה
צולחת ערוצים
חורשת שדות... הופכת אדמה
לפעמים מוחקת חורבות כטורנדו
לפעמים לוחשת כבריזה
בורחת
אל מאחורי מבט עצום

ואתה
המשך לנשום שם
בקצב הרגיל נטול הפחד
אני אפקח עיניים
פקוחה
פיקחת יותר
רק נשום בפעימות מורות
כמו מגדלור
שאדע את הדרך חזרה

בריחה