צץ לו מקרן הרחוב נושך שפתיים

ליבו שידר לו ליישר מבט

להשיח דעתו ואולי לחייך חיוך עגמומי

כאומר: במעבה הקשר נאטם לב אחד

 

נוצרה חציצה לא הוגנת

בין משאלות הלב לסצנת המציאות

משונים חיי אדם ההולך על הסף

רוח זדונית תמסמס הכמיהה

לצאת אל שביל המילוט

 

בנשימות לא סדורות עייף ושמוט

אל המקום ההוא עיניו נושא ברטט

תולה יהבו בחזרת הניגון ההגון

מנער מחשבותיו בורר את הרצוי

מנגד עצי הדובדובן בוהקים

זוהרים מאורו של ירח מלא

אך פלאי הטבע לא מעניינו

מטרתו תקדש את חוסר הרצון

לגמוע בעיניו את יופיו של הרחוב

 

רוח קלילה ניערה חלומו

במקום לא הייתה נפש חיה

לא דמותה של בתו ולא חיוכה המרנין

לא טעם המפגש המשמח שעלו בהרהוריו

ולא חיבוק  המשמח ואולי גם העצוב

של אב את בתו לאחר נתק ארוך ימים

אולי טעה בשעה ואולי ביום

אולי טעה בחייו ולא נהג בנדרש

ואולי תעה בדרכים לא לו אובד

בלעדי אהבה, נתינה, אמונה

משונים חיי אדם ההולך על הסף