מראָה

קלטה ימים ארוכים
בין דפּים מצהיבים
ומדף מט לנפול.

מראָה מופשלת מולה
מגָלַה אצבעות העוברות על העור,
עיניים מתכּחשוֹת
זָרוּת-סובבה ראשה לאחור.

אורחים מֵישירים מבט
עיוורים ליומיום דהוּי,
סערות נשכחות
לא נראות כאן ממול,
תמיד אותה אפלולית המניעה מחוֹגיה.

וּבַמרחָק מִתכָּהֶה הזמן.