"כמו גדול"- למשפט פתיחה של גלי צבי ויס10/11/2010 11:32 | דגה"כמו גדול"- למשפט פתיחה של גלי צבי ויס
"הייתי בן שתיים עשרה בסך הכל כשפגשתי את המוות. הוא היה עטוף שחורים, נפול פנים, ועדיין לא הבנתי את משמעותו."
אמא ניסתה למנוע ממני מלגשת -"עוד לא הגעת לגיל בר-מצווה, וכבר תלמד מהו 'קדיש'..."
ובידיה העדינות עטפה שוב ושוב ברכות את ראשי, את פניי, את עיניי עם המשקפיים, הם נפלו לאדמה, שנרעדה תחת רגליי
הייתה רעידה חזקה בארץ
חשתי בה כמו גדול
היו המון שנפלו לתוכה, לפה שפערה, ומי האמין שכך תרצה האדמה לקבל את ההולכים מעליה...
אבא היה ביניהם
ואמא לא הפסיקה מללכת בשחורים
גם ביום החתונה שלי
ורק הדמעות נשארות שקופות, אינן מובדלות בין רגעי שכול לבין רגעי אושר
ובכל זאת, דרכן למדתי לראות
חושך ואור
החיים ממשיכים על אף הקושי הרב
כל הזכויות שמורות
|