הפגישה שלא היתה

נפגשנו, מבטינו הצטלבו, עינינו ברקו,
שתקנו.
שילבנו אצבעות, לחצנו, הכאב זרם בנו,
הפנמנו.
עינינו שאלו שאלות נטולות תשובה,
האם היתה כאן האהבה?
אולי היתה ואיננה, הלכה ונעלמה,
הלכה ודעכה.
המילים רצו לפרוץ, נאלמו.
הדמעות רצו לזלוג,
יבשו.
שפתותינו חתומות, מתקרבות,
נוגעות.
פרץ של תשוקה הופך לנשיקה,
עוד שתיקה.
הים ברקע מכה בגליו,
טיפותיו לחות.
אדוות הגלים מלטפת את החוף,
מסמלת את הסוף.
נשיקת פרידה, ועוד תשוקה לתאווה אצורה,
חסרת רסן ורוויה במעוף.
היינו כאן, אך ליבנו במקום אחר,
לא יצטלבו דרכנו לעולם יותר.
היינו שם, לרגליו של נוף כחול,
השארנו זכרונותינו שטים על המים, טובעים בחול.