אחרי הכל, זו תקופה נפלאה וטובה..
מלאה בזכרונות ומתוקה לכשעצמה..
אבל עכשיו נותר רק לומר שלום..
להיפרד במבט, ולשקוע שוב בחלום.

תמיד חלמתי שהפרידה תהיה קשה..
אבל למעשה, עבורי היא די קלה.
אומנם היא לא נעשית בלב שאינו כואב..
אבל כל רגש, בסופו של דבר דואב.

אני אתגעגע לכל, מכל הבחינות..
גם לימים הקלים, וגם לשעות הקשות.
לכל קושי, חוויה, והרגעים המתוקים..
שבגללם היום, אני מביט אחרת על החיים.

אז תודה, על שנתתם לי את ההזדמנות להתבגר..
להתערער ולהתאהב, לחוות זעם וכאב.
כי בלעדיי התקופה הזו שמתוארת כאן..
אני מרגיש שהאדם שאני היום - לא היה קיים.

והיא, בשלה? - בסופה כבר עומדת..
והארון, שפעם היה כה מלא..
כבר נראה לגמרי אחרת.