את מבעבעת מתוכי
רומסת פרחים בדרכך
מסעירה משקעים רדומים

 

צעדך הגס מהדהד בי
מרפקייך החדים
דוחקים
מקמטים יריעות מוסר

 

צחוקך הנועז
החורץ
המנפץ
קורע מסכת תמימות
ויוצא מתוכי בזעקה